Back

Prises de position - Prese di posizione - Toma de posición - Statements                        


 

Pubblichiamo qui di seguito la nostra presa di posizione sul 8 marzo, tradotta in lingua ebraica - Nous publions ci-dessous la traduction en hébreu de notre prise de position sur le 8 mars - Publicamos la traducción en hebreo de nuestra posición sobre el 8 de marzo.

 

8 מרס: החברה הבורגנית חוגגת  השיעבוד הכפול של האשה הפרולטרית

האשה הפרולטרית, כדי להיפטר השיעבוד הכפול שסובלת בקפיטליזם חייבת להצטרף פרולטרים אחרים ולהילחם, כמעמד אחד, נגד המעמד הבורגנית כדי לשכך הכוח הפוליטי עם אשר שומרת הדיכוי העבודה השכר

 

 

התנאים החברתיים של הפרולטריון, בחברה הקפיטליסטית, חייבים להרע יותר ויותר, ולא רק בגלל משברים כלכליים: החברה הקפיטליסטית עצמה עומדת על דיכוי שיטתי של המעמד הפועלים על ידי המעמד הבורגנית. ללא ניצול של עבודה  שכיר, ההון לא תהיה שום כוח חברתי, והמעמד הבורגני שמחזיק במונופול ההון לא שולטות על החברה כולה.

החיים של הפרולתרים  תלוי על השכר השכר משולם על ידיהקפיטליסטים, או מוסדות שלהם, על הזמן עבודה יומי  שהקפיטליסטים קונים לפרולתרים ושמשלמים הפחות ביותר אפשרי כי  מהזמן הזו, או  יותר טוב מהזמן העבודה הזה שלא שולמו, הקפיטליסטים מפיקים ערך עודף, ולפיכך,  היתרונות.

הפרולטרים, כדי לחיות, חייבים לימכור את כוח עבודתם לקפיטליסטים כל יום. הקפיטליסטים בישביל להפיק היתרונות, חייבים כל יום המוני של עובדים ש, ולכן, מהוות את עתודה העבודה חיים שיש להפעיל  על אמצעי הייצור על מנת לייצר סחורות. דיכוי שכר שהמעמד של  קפיטליסטים עושים על המעמד של פרולטרים, היא הכרחי, מולדת, להאמצעי הייצור הקפיטליסטי. הקפיטליסטים, כופרים, ברוטלים, אכזרים, אלימים או דמוקרטים, פציפיסטים, פטרנליסטים, אין להם ברירה: הם חייבים לנצל ל הפרולטרים  כדי לסחוט  את הערך העודף מקסימלית מהניצול של העבודה שלהם כי רק עם מצב זה יהיה רווחי ההון שלהם, כפי יותר כוח העבודה ניצלו, יותר הערך העודף ויותר רווחים.

הרציפות חידושים טכניים מוחלים להייצור הקפיטליסטי נוטים, ראשית, להגדיל את הייצור של סחורות באותה יחידה של זמן, ושנית, לצמצם את מספר העובדים לייצור. אבל במצב הייצור הקפיטליסטית לא מסכים  לשום חברה להאטת  את קצב מהייצור, לחיצה כדי להקטין למינימום עלויות  ייצור ולהגדיל יותר ויותר בייצור המוני סחורות במחירים תחרותיים. התחרות בין הקפיטליסטים היא הנשמה של סחר, ייצור סחורות בעלויות נמוכות יותר מאשר התחרות היא המנוע של ההתפתחות הקפיטליסטית. אבל כל זה לא עובד אם הקפיטליסטים לא מצליחים להשיג מפני ניצול של כוח העבודה את הסכום המקסימלי של עודף עבודה, כלומר, זמן עבודה יומי  ללא תשלום.

השכר נוטה מכסה את העלויות של הקיום היומיומי של הפרולטרית: אמצעי קיום, בגדים וכו. כדי לכסות את העלויות הללו הפרולטרית חייב לעבוד בישביל הקפיטליסטית מספר מסוים של שעות ביום המתאימים אם זמן העבודה הנדרוש כדי לייצר את אמצעי הקיום,בגדים, בית וכו. זמן העבודה הנדרוש, בזכות התפתחות הטכני של הייצור, נוטה לרדת באופן רציף. וזו אחת הסיבות מדוע שקפיטליסטים יורדים השכר. לא רק זו: שמירה על סדר יום דומה לשנים קודמות, קפיטליסטי מנצח בגלל הזמן העבודה יומי ללא תשלום עולה  בפרופורציה. כלומר, להגדיל את שעות העבודה היומיות, הגברת משמרות, הפחתת הפסקות, הגברת קצב העבודה באותה יחידה של זמן, הקפיטליסטית מקבל תוספת זמן עבודה ללא תשלום. כך ניצול יומיומי של כוח העבודה גדל באופן לא פרופורציונלי, בעוד באותו הזמן, במיוחד זמן משבר כלכלית, חלק משמעותי של עובדים מועסקים בייצור נזרקים בזבל.

על המניה בזמן העבודה ללא תשלום נכנס  ממש אלמנט אחר: העבודה ביתית, המשפחה פרולטרית, גם אם רק כוללת שני אנשים, ללא ילדים, הוא  גרעין ש חי מהשכר ובמקרים הרבה, כההאבטלה זכר ונקבה, משכר יחיד  או העבודה השחורה. העבודה ביתית, יותר אם יש ילדים, בדרך כלל שוקל על הגב של האשה הפרולטרית. זו, למעשה, עבודה ביתית, הוא כוח עבודה ללא תשלום. סובלת בחיי היומיום, המאפיין הדיכוי של כל החברות המעמדיות ביחס לאישה: הקטנים עבודות ביתיות מעייפים, משפילים, מדכא, מונוטוניות, מתישים, ויתרה מזאת, הן לא משולמים, בישביל החברה אין "ערף", או יש להן ערף נחות שהאיש שמביא הביתה שכר, אבל בחברה קפיטליסטית, החברה האזרחית של התקדמות ושוויון, נשים פרולטריים ובני נוער, פעם אחת יצא לשדה ועבודה את האדמה,  הם נבלעו בתוך הייצור הקפיטליסטי, עם עלויות נמוכות משמעותית שהעובדים גברים, משולב חלקית  השכר הזכר ש, במיוחד בעת משבר כלכלי, כבר לא מספיק להישרדות המשפחה. הדיכוי הכפול של נשים הוא בדיוק זה: לדיכוי ביתית מצטרף הדיכוי שכר. התפתחות  של הכלכלה הקפיטליסטית במדינות המתקדמות הביאו הדמוקרטיה, בחירה אוניברסלית, חינוך גם לנשים, הבחירה של נשים, "חירות"  מסוים במכס אבל של כל לכאורה, לא ממש מעוך מכניזם חברתי קשור לדיכוי של האשה  בכלל,בשביל האישה הפרולטרית השנקרא  התקדמות לא ייצג וןתר שעבודה נוספת ועייפות נוספת: אחרי העבודה במפעל, עבודה בבית ואכפת לילדים.

היסודות של החברה הקפיטליסטית היוו מצב הייצור שמטרתה הצבירה וייצוב מחירים של ההן, ששולט חיים חברתי ומשאבים טבעיים. המהולל "בן-אדם",מפורסם "פרט", חירות ושוויון שבחים של כל הפרטים, לא מעניין כלום מול ה"מ ההון: זה שווה משהו, ראוי התחשבות וכבוד אם יש לך כסף, אם אתה יכול להשקיע, לקנות, אם לא, אינו משרת אף אחד ושום דבר. מובן כעת כמו מנטליות בורגנית, מסונן במוחות של העובדים באמצעות הלחץ, פיזית וחזקה, לחץ כלכלי קפיטליסטי, יכול לעשות לחשוב את הפרולטריון שלהיות מפוטרים מעבודה זה כלומר חוסר ערך,   לא להיות שימושי לאף אחד ובמיוחד למשפחה, נופלים בדיכאון הגרוע ביותר, עד כדי להרוג את עצמם או להקרין התסכול, אם אלימות, אולי לרכיבים של המשפחה שצריך להיות ,על פי אידיאולוגיה בורגנית ואמונות דתיות, היחידה כלכלי  הבסיסית  ובאותו זמן המקלט הבטוח ביותר נגד תחלואי החברה. וגם, על ידי מנטליות בורגנית זו, אשר האידיאולוגיה השלטת להעביר את כל הדומיננטיות החברתית, ומעל לכל, הדיכוי של הדיכוי של האישה כלהיות האישה,ושל האישה הפרולטרית במיוחד. מעשי האלימות נגד נשים משקפים סוג של " זכות טבעית "  ללשלם עליהם כל תסכול, כל אכזבה, תבוסה אישית שעבורו נראה שום תרופה. המרד שצריך לזרוק את פרולטרים מול המערכת שכופה עליהם לשרוד עם עייפות וחוסר ביטחון מתמיד של שכר, באמצעות הלחץ הכלכלי והאידיאולוגי של הבורגנות, ואם עזרת כוחות שימור חברתיים אופורטוניסטים כי משקרים את הפרולטריון על האינטרסים האמיתיים שלהם, הוא מרד שהפרולטרים עושים, לפעמים, עצמם או נגד נשים וילדיהם, הדבר הזה יכול לשנות ולהפוך לכוח חברתי חיובי ולגשת הקהילה מעמדי שבו פרולטרים, גברים ונשים, מוכרות כמו החברים ולא יחידים תחרות מתמדת ביניהם.

למרות כמה חוקים החברה הבורגנית יכול להמציא ולהכניס בקודים אזרחיים העונשין שלה, אינה נעלמת השפלה של נשים ביחס לגברים במיוחד בכל הנוגע הפלה וילדים, דיכוי של האשה אינו מסתיים אם לא כאשר החברה הבורגנית היא להתגבר לבסוף. חברה זו מכחישה ללא הרף כל "זכות" שכתב ב חוקות שלהם, כל סוג אפוטרופסות בחוקים שלהם, כל אמצעי מניעה בתקנות שלה, זה לא צריך להסיק   שהדרישות של "זכויות" מסוימות כמו הזכות גירושין, הפלות, חיסול אי השוויון לגבי נישואים או ביחסי ילדים וכו. חסר תועלת. כל מרקסיסט מכיר, עם זאת, שהדמוקרטיה לא הורס את הדיכוי של מעמד ולכן הדיכוי של האשה (לנין), היא הופך להיות יותר פתוח, יותר ברור, אבל הם גם יודעים שהדמוקרטיה הבורגנית חתום במוחם של הפרולטריון, מבלבלים ומופנות אותם מהכיוון מעמד, בגלל זה חייב  להילחם אותה בלי הפסקה.

החברה שהפכה את כל ערך השימוש שימושי בחיי החברה ב ערך החליפין,שנסחרת באופן עקבי עם עקרונות מהפכניים שלה (חירות, שוויון, אחווה) שעשה עבד מהשכר העבודה  הרוב המכריע של בני האדם של כדור הארץ והנציחה העבדות הביתית של האשה, החברה שבישביל לשמור את הרווח הקפיטליסטי אין לה אף נקיפות מצפון על הורסת באופן שיטתי הסביבה בה אנו חיים, היא חברה ללא   רפורמה שצריכה לעזוב את מקום להחברה מעולה שאשים במרכז הצרכים של המין האנושי לאחר ההרס כל המערכת הקפיטליסטית ששמה במרכז את  הצרכים של השוק נגד  המין האנושי.

האמנסיפציה של האדם מהאחרונה שיעבוד של מעמד עובר דרך ה האמנסיפציה של הפרולטריון מהעודה בשכר, ולכן, של הקפיטליזם. האמנסיפציה זו לא יכל לבוא רק דרך מהגדול ביותר ועמוק מהפכה הבינלאומי, הדרך היחידה היסטורי בישביל להרס הכוח הפוליטי ההיסטורי של המעמד השליט הקפיטליסטי ולעודד את השינוי הכלכלי של החברה על ידי את התוצאות הטובות ביותר של חידושים טכניים בהייצור ולבטל את המוני ענק של ייצור מזיק וחסר תועלת, כי הקפיטליזם, רק מסימות של רווח, בנתה על גבם של הפרולטריון העולמי, לבטל באותו זמן כל הדיכוי הקיים בחברה הקפיטליסטית. במאבק הזה, של האמנסיפציה פרולטרית ועל כן, של עתיד המין האנושי, האשה הפרולטרית יש לה מקום חשוב עליונה בגלל שהיא מבטיחה את המשכיות המין האנושי ובגלל תרומתם המאבק המעמדי המהפכני של הפרולטריון היא קריטית וחיוני, כפי שהיה בכל מהפכות עד כה: מלחמת המעמדות בין הפרולטריון לבין הבורגנות עולה על " מלחמת המינים" עבור  את צפוי  היסטורי של  שטח  מטעה ורקוב בחברה הממוסחרת לשטח של חברה הרמונית ומאורגן באופן רציונלי כדי לענות על צורכי האדם לבין התפתחות של התודעה ללא קשר ללאום מין או גזע.

להילחם על האמנסיפציה של האשה מה תנאי עבדות ביתית ושכרי לא אומר להתייחס לתודעה של נשים, מחוקקים או צוות פוליטי בפרלמנט, גם לא רוצה להגיד להתקדם ב קדימה בצעדים קטנים ל "יחס שווה" בקודים אזרחיים או פליליים. המאבק על האמנסיפציה של האשה חיוני בישביל המאבק המעמדי הפרולטרי: אין מעמד אחרת שבאמת יכול להילחם  על האמנסיפציה מ הדיכוי הכפול שבו עוברות הנשים בקפיטליזם, כי רק הפרולטריון המעמד שאין לו שום להגן בחברה הזאת, אבל יש עולם לנצח עם נפילת הקפיטליזם והשמה במקום  של חברה ללא מעמדות, ולכן, ללא דיכוי מכל סוג שהוא.

זו מטרה רחוקה, והיום נראה אוטופי, כנראה המהפכה הפרולטרית. אבל בישביל ההיסטוריה לא החלטי מה שהחברה חושבת על עצמה, אם לא מה,  שבמרתף, התבגרות בין אלפי סתירות שכל חברה מעמדית יש. את הסתירות הכלכליות והחברתיות של הקפיטליזם, מתעכב יותר הבורגנות מותו שלהת מרוכזים יותר. התהליך ארוך ומלא סתירות הזו של התבגרות הסתירות של הקפיטליזם כאשר נוצרת באופן בלתי נמנע קונפליקט בין המעמד הבורגנות לבין הפרולטריון, בהקונפליקט הזו המעמד פרולטרי (כמו הקומונה הפריזאית ואת מהפכת אוקטובר) יעלה עם סמכות מלאה מראה את הגדולה האוניברסלי ביותר כוח מהפכני בהיסטוריה של החברות האנושיות אף פעם פגש: לרעוד השליטים המעמדות הבורגנים נגד כוח של המהפכה הקומוניסטית, כי " ההתפתחות של התעשייה המודרנית נעלמה מתחת לרגלי הבורגנות את האדמה על שהיא הפיק והופקעו מוצרים. היא מייצרת במיוחד הקברנים שלו. מותו וניצחון של הפרולטריון הן בלתי נמנעת" (מרקס, אנגלס, המניפסט הקומוניסטי 1848).


 

המפלגה הקומוניסטית האינטרנשיונל

8 מרס 2012

pcint.org

Top

Back to Statements

Back to Archives